ב"ק ב': בענין משמעות נגיחה ללא הלימוד מצדקיה בן כנענה ומקרני ראם קרניו

ב"ק ב': בביאור אופן הילפותא של התולדות מן האבות

ב"ק ג': בביאור ענין זה אב למיתה וזה אב לנזקין

ב"ק ד': שמא יקניטנו רבו

ב"ק ד': גדר החיוב בישן (ובכל ממון המזיק)

ב"ק ו': ביאור ענין תחילת עשיתו לנזק

ב''ק ו: מחלוקת רב אידי בר אבין ורבא

ב''ק ו': מיטב שדהו של ניזק או של מזיק (תשע''ה)

ב"ק ו': שיטת הריטב"א בשיטת ר' ישמעאל בענין אהני קרא

ב"ק ז': מחלוקת אביי ועולא

ב"ק ז': ביאור סברת הרא"ש שכשהמזיק אומר שיִגבה כיוקרא דלקמיה גובה כדהשתא

ב"ק י'-י"א: דרשת יביאהו עד יביא עדודה לבי"ד

ב"ק י"א, ב"ק ס"ד: מיעוט סובין מחיים ודרשת אחייה לקרן כעין שגנב

ב"ק י"א: מחלוקת רש"י ותוס' בילפותא של פדה תפדה

ב"ק י"ב: הלימוד מערי מצורות

ב"ק י"ב: בלימודו של ריה"ג שקדשים קלים ממון בעלים רק מחיים

ב"ק י"ג: רשות המיוחדת למזיק מסברא או מקרא

ב"ק ט"ו: במחלוקת תוס' ותוס' הארוכים בטעם פלגא ניזקא קנסא

ב"ק י"ז: ביאור חיה בכלל בהמה לשיטת התוס'

ב"ק י"ט: בענין לימוד בהלכה למשה מסיני

ב"ק י"ט: וכי יאחזנו וילך (לא ילפותא)

ב"ק כ"ב: אשו משום חיציו ומשום ממונו

ב"ק כ"ב: השולח את הבעירה (לא ילפותא)

ב"ק כ"ג: תמול מתמול חד

ב"ק כ"ד: זבה תוכיח

ב"ק כ"ה· היכא דמפריך ק"ו

ב"ק כ"ה· ק"ו (הבנה אחרת)

ב"ק כ"ה: מידי ולא דבר אחר כתיב

ב"ק כ"ו: מה לנזקין דרגל שכן ישנן באש (יסוד הלימוד של מידת ק"ו)

ב"ק כ"ו: פצע תחת פצע לחייבו על האונס כרצון ובחילוק התוס' בין אונס כעין גניבה וכעין אבידה

ב"ק כ"ח: לא תקחו כופר לשב עשית דין לעצמו

ב"ק כ"ח-ב"ק נ': שיטת רב שבור להבלו ולא לחבטו

ב"ק ל"ג: מחלוקת חכמים ור"ע בדרישת כמשפט הזה

ב"ק ל"ג: יושם השור או הוחלט השור

ב"ק ל"ד: מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה בדרשת את המת יחצון

ב"ק ל"ד:ב"ק ט"ו. בסתירת הסוגיות אם יש סברא לומר בשור תם מזיק מטפל בנבילה

בבא קמא מ''ד: קבוע כמחצה על מחצה דמי

בבא קמא מ''ו: שיטת סומכוס לתוס' שהמוציא מחבירו עליו הראיה כשאין ספק בלא טענותיהם

ב''ק מ''ו: סברא הוא דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא

ב"ק נ"א. טעם ר' שאינו דורש "איש" יתירא

ב"ק נ"ד. הסבר הא ד"ונפל" נדרש ככלל

ב"ק ס"ב: ביאור סוגית על כל דבר פשע כלל אליבא דתוס' הרא"ש ותוס' נזיר

ב"ק ס"ג. הבדלים בין הדרשה בכללי ופרטי והדרשה בריבויי ומיעוטי

ב"ק ס"ג: הפיכת "אם לא ימצא הגנב" ל"אם לא ימצא כמה שאמר אלא הוא עצמו גנבו"

ב"ק ס"ג: אם ימצא הגנב ממעט טענת אבד

ב"ק ס"ג: "ה"גנב לרבות תשלומי ארבעה וחמישה

ב"ק ס"ד. ביאור דברי תנא דבי חזקיה ורבא בדרשת שור וגניבה

ב"ק ס"ד: גרסת לאתויי דבר שאינו מסוים

ב"ק ס"ד: ההו"א שאשר ירשיעון ממעט גם אח"כ באו עדים

ב"ק פ"ג: ההו"א שאיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת מיירי במטיל מום

ב"ק פ"ג: ההו"א שעין תחת עין יהיה ממון רק כשעיני מזיק שונות משל ניזק

ב"ק פ"ד. דעת אביי של"א בכריתת אבר ואי מיית לימות כמו במלקות

ב"ק פ"ד. מחלוקת חכ' ור"א אם עין תחת עין שיימינן בדניזק או בדמזיק

ב"ק פ"ד: כויה נאמרה תחילה

ב"ק פ"ה. עלו בו צמחים מחמת המכה

ב"ק קט"ז: דינא דגרמי