|
|
|
|
שבועות כ''ו:
מצטער ואכלה בשגגת שבועה מאי
בעא מיניה רבינא מרבא נשבע על ככר ומסתכן עליה מהו מסתכן לישרי ליה מר אלא מצטער ואכלה בשגגת שבועה מאי א''ל תנינא שב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו.
ורש''י, מצטער, ברעב ואי נמי לא נעלמה ממנו היה אוכלה ואכלה בשוגג בהעלם שבועה. לא שב מידיעתו כו', והאי נמי לא שב מידיעתו הוא. ותוספות, פי' בקונטרס שאפי' היה זכור היה אוכלה וקשה דאם כן למה נקט מצטער. והעמידו במצטער על מה שאינו שוכח שהיה רצונו שישכח כדי שיאכל. וכ' תורת חיים שנראה דוחק.
|
|
|
|
|