|
|
|
|
שבועות ל''א:
רב פפא בדון מינה ומינה
אמר להו רב פפא אי מפקדון (בגז"ש) גמרי לה רבנן דכולי עלמא לא פליגי דדון מינה ומינה אלא היינו טעמא דרבנן דמייתו לה בקל וחומר ומה מפי אחרים חייב מפי עצמו לא כל שכן ומדמייתו לה מקל וחומר דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה מושבע מפי אחרים בב"ד אין שלא בב"ד לא אף מושבע מפי עצמו בפני ב"ד אין שלא בפני ב"ד לא אמרו ליה רבנן לרב פפא וכו' והתנן וכו' שבועת הפקדון וכו' דברי ר"מ וחכ"א בין מפי עצמו ובין מפי אחרים כיון שכפר בו חייב מושבע מפי אחרים בפקדון מנא להו לרבנן דחייב לאו דגמרי לה מעדות ושמע מינה בדון מינה ומינה פליגי מההיא אין (מההיא ודאי שמעינן להו לרבנן דון מינה ואוקי באתרה) מהא ליכא למשמע מינה.
|
|
|
|
|
