|
|
|
|
בבא מציעא צ''ה:
בעליו אין עמו ישלם בעליו עמו לא ישלם
תניא ממשמע שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם איני יודע שאם בעליו אין עמו שלם ישלם אלא מה תלמוד לומר בעליו אין עמו לומר לך היה עמו בשעת שאילה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאילה
אביי וכו' מתרץ לקראי כרבי יאשיה בעליו אין עמו שלם ישלם (לריטב"א זה הכתוב המובא מאוחר ומיותר לדרשה) טעמא דליתיה בתרוייהו הא איתיה בחדא וליתיה בחדא פטור והא כתיב אם בעליו עמו לא ישלם טעמא דאיתיה בתרוייהו הא אי איתיה בחדא וליתיה בחדא מחייב לומר לך היה עמו וכו'.
|
|
|
|
|
