סגור X    הדפס      הורד קובץ 


ברכות ל''ה. אשכחן לאחריו לפניו יליף מק''ו

ואי נמי יליף גז"ש (ומיותר אחד מ"קדש הילולים" ללמד בברכה) אשכחן לאחריו (רש"י, כדאשכחן בברכת המזון) לפניו מנין הא לא קשיא דאתיא בק"ו כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן.

א) טעם שלמדים את יתור הילול מברכת המזון אף שמסברא עדיף ללמוד לברכה לפניה, כמ"ש בגמרא, כשהוא רעב לא כל שכן.
אפשר היה לומר שזה לימוד ישיר שמברך על יין לאחריו כמו שמברך על לחם, ומה שצריך את היתור של הילול הוא משום שהיינו אומרים שכיון שכתוב תאכל בה לחם ואכלת ושבעת, הרי לחם דווקא של דגן, שהוא עיקר אכילה, ועוד, יש משמעות "לחם" דוקא דגן, וצריך ראיה לומר שכולל יותר מדגן. לכן בא היתור לומר ש"לחם" כאן היינו כל דבר מאכל, וכמ"ש רש"י בראשית פרק ל"א נ"ד, לאכל לחם כל דבר מאכל קרוי לחם כמו (דניאל ה א) עבד לחם רב (ירמיה יא יט) נשחיתה עץ בלחמו. עדיף לפתור את הבעיה שנוצרה מאשר ללמוד דבר מסתבר יותר. כמו שפתרון בעיה מעביר ללימוד גרוע יותר.
אכן נראה מלשון רש"י, כדאשכחן, שהלימוד מברכת המזון שמברך לאחריו, הוא לימוד של במה מצינו.

ב) לכן נראה שאין ספק במשמעות "תאכל בה לחם" הכתוב לפני ואכלת ושבעת. וברור שהכוונה ללחם מדגן. זו משמעות ראשונה, וגם עיקר "ושבעת" הוא ע"י לחם.
הלימוד הוא שדנים בריבוי של הילול שמברכים על יין, ויש ספק אם הברכה המתרבה היא לאחריו או לפניו. הבנין אב מברכת המזון אומר שלאחריו והסברא אומרת שלפניו. והלימוד העדיף כאן הוא בנין אב. אף אם נאמר שבעלמא ק"ו עדיף מבנן אב, כאן שנוצר ספק ע"י התורה באיזה הילול מדובר עדיפה אמירה של התורה כדי לפשוט את הספק מאשר ק"ו שהוא ידיעה שאינה אמירה.
בהליכה אחר סברא אין אמירה מידית כמו הסברא, אלא קודם נוצר ספק במשמעות של לשון הכתובים, ורק אחר כך למדים מהסברא איזו משמעות לקבל. השלב של הספק הוא המקום שבו מעדיפים את הפשיטות ע"י בנין אב.