סגור X    הדפס      הורד קובץ 


קידושין ד'. ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות

ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערותדתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות.
במכילתא משפטים פרשה ג', ואם שלש אלה לא יעשה לה ייעד לך או לבנך או פדה אתה אומר יעד לך או לבנך או פדה או אינו אלא שארה כסותה ועונתה אמרת אין דבר אמור אלא בעבריה ומה ת"ל ואם שלש אלה ייעד לך או לבנך או פדה. ויצאה חנם. שומעני חנם מן הגט ומה אני מקיים וכתב לה ספר כריתות בשאר הנשים חוץ מעבריה או בעבריה ת"ל ואם שלש אלה וגו' חנם מהכסף ולא חנם מהגט. ויצאה חנם בבגר אין כסף בנעורים.


א) עי' שבות יהודה על המכילתא שרישא אתיא כריו"נ ש"שארה וכו'" מיירי באחרת, ולא בעבריה, וממילא ויצאה חינם שע"כ בעבריה, הרי אשה צריכה גט, ה"שלש" שנאמר בה הם יעוד והפדיה.
ונראה שסיפא, שומעני וכו' אתיא לדידן ששארה כסותה וכו' מיירי באמה עבריה. ומהלך המחשבה כדלהלן.

ב) יסוד הדיון הוא שמשמעות "חינם" היא לגמרי, בלא שום דבר נוסף. ואומרת המכילתא, אילו נכתב רק ויצאה חינם היה לנו ספק אם מיירי באשת איש, היינו אמה שיעדה, ואז חינם משמעו שאינה צריכה גט (וגם לא כסף), ואז היה הכרח לומר ש"וכתב לה ספר כריתות" אינו מדבר על אמה שיעדה. או שנאמר ש"וכתב לה" מיירי גם באמה עבריה (שיעדה) וממילא "חינם" מיירי באמה שלא יעדה.

ג) ההו"א שמיירי במיועדת, ואם לא קיים אצלה שאר כסות ועונה יוצאת בלא גט, נראה שהיא שיש למיועדת דין פנויה, המותרת מדאורייתא, אין היא נעשית אשת איש אלא אם נהג בה מנהג בעל ואשתו, קיים בה שאר כסות ועונה. ונראה שאין קיום השאר וכו' מעשה קנין, אלא שדין היעוד הוא שבמצב של חיי בעל ואשה היעוד הופך את המצב המנהגי למצב דיני. (יש כעי"ז אצל הצפנת פענח ואיני זוכר איפה).
אפשר גם ההסבר שחל בה אישות בתנאי.
יש חידוש בגדר כזה, לכן יש ספק ללא הכרע אם לומר שויציאה חינם מיירי באמה מיועדת, כנ"ל, ושלש אלה הם שארקה וכו' דבסמוך, או שמיירי באמה לא מיועדת, ובה נדחקים לומר ש"שלש אלה" אינו שארה וכו' הסמוך.

ד) את הבעיה האם מיירי במיועדת או באינה מיועדת, כנ"ל, פותרת המכילתא מיתור לשון "אין כסף" שמלמד ה"חינם", השולל כל דבר נוסף, אינו שולל אלא נתינת כסף, ולא נתינת גט. היינו שמיירי במקום שאין ענין לגט. כלומר באמה שלא יועדה.

ה) מ"אין כסף" אנו למדים גם ימי בגרות, וכמ"ש במכילתא ובגמרין. וצריך לבאר איך למדים שני דברים, וכמ"ש בגמרא כאן, הא מיבעי ליה לכדתניא וכו' (ודרשת היוד של אין כבר באה לדבר אחר).
ונראה שלזה הוצרכה המכילתא לפתוח בהצגת הבעיה במה מיירי. והוא לפי מה שנתבאר במקו"א שכשיש בעיה הנובעת מדברי התורה זה גורם לדרוש כדי לפתור את הבעיה. לכן כאן יש הכרח לדרוש את "אין כסף" לומר "אין רק כסף ולא אין דבר אחר".
דרשה זו גרועה מדרשת "אין כסף גם בזמן נוסף, ימי נערות", שם המילים אין כסף משמיעות תוכן שנמצא במילים עצמם, ואילו דנידון דידן אין משמיעות במה אין כסף, אלא משמיעות מה אינו כלול ב"ויצאה חינם". עי' תוס' יבמות ג': ד"ה טעמא, לא ה"ל לתנא למדרש עליה לאיסורא ולא יצטרך לגופיה אלא לאשמעינן דבעלמא דחי אלא ה"ל למידרש להיתירא. לכן דרשת ימי נערות קודמת מצד עצמה. לכן אף שהוכרחנו לדרוש את "לא חינם מהגט" אין דרשת "אלו ימי נערות" נעקרת. כענין אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ונדרשות שתי הדרשות.