דף הבית פסחים יבמות קידושין בבא קמא סנהדרין שבועות שאר מסכתות החידוש החדש תוך כדי כתיבה    סגור X    הדפס   מגילה ב': מדינה ומדינה א בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב (אסתר ט') מדינה ומדינה ועיר ועיר מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא. צריך לבאר, כיון שמדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש, א"כ שושן נחשבת מדינה אף שאינה מוקפת אלא מימות אחשורוש. ואילו ממה שאמרה הגמ' להלן, עיר ועיר לחלק בין שושן לשאר עיירות משמע ששושן היא עיר. ונראה לבאר שעיקרה של שושן הוא מדינה, אבל אחר שחולק בין "מדינה" שמימות יהושע בין נון למדינה מאוחרת, שוב יש למדינה מאוחרת חשיבות של עיר ושוב צריך לחלק בין שושן ועיר אחרת. לר' יהושע בין קרחה, "מדינה ומדינה" מחלקת בין שושן לערים שאינן בנויות בימי אחשורוש. שושן נשארת מדינה. ופשוט. ב אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא אמר לך רבי יהושע בן קרחה ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה למה לי אלא קרא לדרשה הוא דאתא וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. א) הלימוד שהסמוך והנראה נידון ככרך נלמד לר' יהושע בן קרחא מ"עיר ועיר" ולתנא דידן מ"מדינה ומדינה". רש"י ד"ה וכרבי יהושע בן לוי כ', ובחלוק לא איירי כלל אלא הכי קאמר כל עיר ועיר הסמוך למדינה שתהא כמותה. לכאורה היה אפשר לפרש שלר"י ב"ק הלימוד הוא חילוק בין עיר ועיר, בין הסמוכה לכרך ובין שאינה סמוכה לו. ונראה שהטעם שרש"י לא פירש כן הוא שעיר הסמוכה לכרך אינה מין אחר של עיר, אלא בטל ממנה השם העצמי והיא נחשבת טפלה לכרך. וכן היא האמירה לפי רש"י, כל עיר הסמוכה לכרך, בטל שמה, והרי היא ככרך. אין שֵׁם עיר דוקא. ב) לתנא דידן "מדינה ומדינה" אתא לדרשת ר' יהושע בן לוי. אפשר לומר שדברי רש"י, ובחילוק לא איירי, הם גם אליבא דתנא דידן, ביחס לכרך. אין כאן חילוק אלא אמירה שכל הכרכים שוים. אמנם אין התוכן שוה בדיוק לשל ריב"ק כמוסבר לעיל, ביטול השם העצמי. וגם אין אמירה שכל הכרכים שוים, בתנאים מסוימים. אבל אפשר שהאמירה היא שכל שמות הכרך שוים לנידון דידן, היינו כל מה שנלמד לאיזה דין שהוא ככרך הרי הוא שוה לכרך. יותר מסתבר שרש"י לא חולק על ר"ח שפירש (אמנם לכ"ע) שקרא יתירא הוא שנאמר (ו)מדינה וכל הסמוך למדינה כמדינה היא. ג) יש נפקא מינה בין שתי האפשרויות בלימוד שסמוך לכרך ככרך אליבא דרש"י. אף שלשני הלימודים משוים את דין הכרך לקדשים קלים בכל הרואה במשכן שילה. ללימוד הראשון ההשואה לנאכלים בכל הרואה נמצאת בתוכן המידי של הריבוי, ואילו לשיטת ר"ח יש לימוד שהסמוך למדינה נחשב כמדינה, היינו הראוי להיות טפל למדינה נחשב כמדינה. מה ראוי להיות טפל נלמד ממשכן שילה. ללימוד הראשון, שכל האופנים של שם כרך יש להם דין מדינה, צריך שכל הרואה יהיה אופן של כרך, יהיה לו שם מדינה לענין קדשים קלים ומעש"ש. הוא נכלל ב"מדינה". ללימוד השני אמנם לגבי דין מגילה מתרבה שכל הרואה הוא מדינה. המילה "מדינה" המיותרת מקבלת משמעות רחבה יותר של שם מדינה. והיה נוח יותר אילו כל הרואה היה בכלל מחנה ישראל. אבל אפשר גם שאחר שלמדים לענין מגילה שגם מה שאינו "מדינה" בסתם יחשב כאן מדינה, כיון שלא מוצאים מדינה הרחבה יותר מההיקף שלפי המשמעות הסתמית. שאנו אומרים שאחר שנמצא מקום שסביב למדינה יש לו דין שוה לשל המדינה, אף שאינו נחשב מדינה בעצמו, הרי למדים לכאן שהוא יהיה בכלל מדינה. ד) בענין האם דין קדשים קלים ומעש"ש בשילה, שנאכלו בכל הרואה, הוא שכל הרואה נחשב מחנה ישראל, או שהדין הוא שיש בכל הרואה דין אכילת קדשים קלים אף שאינם בכלל מחנה ישראל. עי' חי' הרי"ז הלוי סטנסיל זבחים קי"ב, ומה שכתבתי זבחים קי"ח., שלתנא דידן אין כל הרואה נעשה מחנה ישראל, אלא מקבל דין מחודש. לפי זה העיקר הוא כפירוש ר"ח. ה) וע"ע מכות י"ב., וישב בה ולא בתחומה אמר אביי לא קשיא כאן לקלוט כאן לדור. (עי' ספרי זוטא לה כז, או העיר מצלת ואין תחומה מציל ת"ל מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גואל הדם.) הרי שיש לתחום רק דין אחד כמו העיר ולא שם העיר. ובכ"ז, בפשטות, למדים ממנה לענין הטפלות לכרך. אם הלימוד לכל הרואה היה משום שיש לו שם כרך, לא היה אפשר ללמוד גם לתחום, שאין לו שם עיר.