|
|
|
|
תוספתא מכשירין רפ"ג
אם שָׂמַח בכי יותן
(בנוסח הר"ש מכשירין רפ"ו) המעלה פירותיו לגג ללותתם בטל ובגשמים הרי זה בכי יותן העלן מפני הכנימה וירד עליהן טל וגשמים אם שמח בכי יותן ר' יהודה אומר א"א שלא לשמוח אלא עודהו הטל עליהן חושב עליהן הרי הן בכי יותן ואם לאו אינן בכי יותן.
במשנה מכשירין פ"ג מ"ז, היו רגליו מלאות טיט וכן רגלי בהמתו עבר בנהר אם שמח בכי יותן ר' יהודה אומר אי שלא לשמוח אלא אם עמד והדיח. ועיי"ש עוד כעי"ז.
צריך להבין מה הטענה של אי אפשר שלא לשמוח, ומדוע במשנה היא מחייבת מעשה ואילו בתוספתא אינה מחייבת אלא מחשבה.
|
|
|
|
|
