|
|
|
|
בכורות ד':
ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה וכו' מאי בהמת תחת בהמתם
אמר ר' חנינא שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל אמר אביי תדע שהרי מנה הכתוב עודפים באדם ולא מנה עודפין בבהמה ממאי דילמא לא הוי נפישי להו בהמות טובא לא ס"ד דכתיב (במדבר ל"ב) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד דילמא אפילו הכי פשוטים דלוים הוו קיימי לבהדי בכורי ישראל אמר קרא (במדבר ג') ואת בהמת הלוים תחת בהמתם בהמה אחת תחת בהמות הרבה ואימא (יונה ד') בהמה רבה א"כ ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה או בהמתם תחת בהמתם מאי בהמת תחת בהמתם ש"מ חד פטר טובא.
א) נראה שעיקר הדרשה היא אל תקרי ואת בהמת הלוים תחת בהמתם אלא ואת בהמת הלוים תחת בהמותם, היינו בהמה אחת של לויים תחת בהמות הרבה של ישראל.
ב) מ"ש הגמ' לימא בהמתם בהמתם, אין נראה ששינוי לשון כזה, שאינו יוצא מהרגילות, יהיה סיבה לאל תקרי בהמתם אלא בהמותם. (ועי' מורה נבוכים לרמב"ם ח"ג פמ"ג, וסמך זה לפסוק על צד המשל השיר, וכן כל מה שיאמר במדרשות אל תקרי כך אלא כך, זהו ענינו. ועי' בהקדמת ספר קורא באמת של הרב מווירצבורג שהעיקר אינו כרמב"ם) . ובעיקר, אין מסתבר שתיגרם דרשה ע"י שינוי כזה, שהוא עיקום הכתוב. שהרי יותר ארוך לכתוב "ואת בהמת הלויים תחת בהמת ישראל" או "ואת בהמתם של הלויים תחת בהמתם", מאשר לכתוב ואת בהמת הלויים תחת בהמתם.
ג) לכן נראה שהדרשה שקוראים "בהמותם" היא רק משום שדברי אביי לא נדחו לגמרי. הדיחוי הוא רק שעדין יש אפשרות שבהמת הלויים הספיקה למרות מקנה רב של ראובן וגד, וראוי לחוש לאפשרות זו ולא לחדש דין ששה אחד פוטר הרבה פטרי חמורים. אכן אפשרות זו היא רחוקה ובפשטות המצב היה כאביי, ולא יצאנו מידי ספק שמא טענת אביי נכונה ומחדשים את הדין. והוא כעין דררא דממונא שפירשו תוספות בבא מציעא ב'., שבלא טענותיהם יש ספק לבית דין. לכן דורשים את אל תיקרי אלא בהמותם.
ד) כוונת הגמ' אינה ששינוי הלשון "בהמת בהמתם" נצרך כדי לגרום דרשה. אין השינוי גורם לדרוש (עכ"פ אינו גורם לבדו), אלא שינוי הלשון גורם שנוכל לקרוא בבהמתם קרי של בהמותם אף שאת בהמת אין אנו קוראים בהמות. אם היה כתוב בהמתם תחת בהמתם היינו חייבים לקרא או את שניהם ביחיד או את שניהם ברבים.
ה) אכן לשון רש"י, ד"ה אם כן, דבהמת דלוים (ובהמתן דישראל תרוייהו) טובא משמע ליכתבינהו קרא כי הדדי מדשני קרא בדיבוריה ש"מ חד פטר טובא. משמע ששינוי הלשון לבדו גורם לדרשה. (כדרך הרב מווירצבורג בספר קורא באמת הנ"ל, שכל דרשות אל תיקרי הן עקרונות שהתורה רומזת אליהם ע"י איזשהו שינוי בלשון) .
אלא שאם זו כוונת רש"י, ודברי אביי נדחו, היתה הגמ' צריכה לומר "אלא" אמר קרא.
|
|
|
|
|
