|
|
|
|
בבא מציעא ל''א.
דרשת השב תשיבם
החזירה וברחה החזירה וברחה (אפילו ארבעה וחמישה פעמים חייב להחזירה שנאמר השב תשיבם). אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא אימא השב חדא זמנא תשיבם תרי זמני אמר ליה השב אפילו מאה פעמים משמע תשיבם אין לי אלא לביתו לגינתו ולחורבתו מנין תלמוד לומר תשיבם מכל מקום היכי דמי אי דמינטרא פשיטא אי דלא מינטרא אמאי לעולם דמינטרא והא קא משמע לן דלא בעינן דעת בעלים וכדרבי אלעזר דאמר הכל צריכין דעת בעלים חוץ מהשבת אבידה שהתורה ריבתה השבות הרבה.
|
|
|
|
|
