א) עי' ר''ן, תמהני שהרי אין ספק שאין שום שעה ביום שסכך של ז' על ז' שהוא הכשר סוכה ימנע שלא יכנס חמה תחתיו כל שהוא גבוה כ', וכיון דהאי צל למנוע חמה בעינן כדמוכח פירכיה דאביי כו' היכי אמרינן דעד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה וכי יכולין אנו להכחיש המוחש. ולפיכך אני אומר מתוך הדוחק דקים להו לרבנן דעד כ' אמה מגין הסכך וממעט חום החמה למי שהוא יושב תחתיה שאינו מתחמם בה כל כך. ויש לזה הוכחה בגמרא והארכתי בחידושי. לא זכינו לאור חידושיו לסוכה.

ועי' ערוך לנר שתירץ שכשהסכך ד' אמת על ד' אמות בגובה עשרים הוא עושה צל של ז' על ז'. אבל בחפץ בגובה עשרים אמה אילו העמדנו אורך כנגדו בארץ היו הקוים של שני הצדדים מגיעים לאותה נקודה בשמש, ההפסד מכח השמש בכל צד נוצר ע''י הזוית שגודלה כמחצית השמש, וההפסד בשני הצדדים הוא פחות מטפח וחצי. וגם צריך להסביר מה מביא אותנו לדון בסוכה בת ד' אמות.

ב) ואולי יש לישב את הקושיה.

דהנה ללימוד וסוכה תהיה לצל לחייב סוכה היכולה לגרום צל יש כמה אופני פירוש. אכן אין לפרש שצריך שהסוכה תוכל לגרום צל בכל שעות היום, שהרי עם הזריחה גם גובה י' טפחים אין מצל תחתיו. וכן אין לומר שצריך סוכה שכמותה גורמת צל בצהרים בכל מקום בעולם, שהרי בצפון או בדרום הרחוקים קיים תמיד מצב הדומה לזריחה דלעיל. אין לפרש שדי בסוכא שבאיזה מקום העולם תעשה צל באיזו שעה, שהרי בכל זמן יש קו שבו השמש נמצאת בצהרים מעל הראש, וממילא אף בדפנות מעל מאה אמה יעשה הסכך צל.

על כורחנו עלינו לפרש או שצריך בכל מקום סוכה שתוכל לעשות באותו מקום במשך היום צל תחתיה ללא הדפנות, וזה או בזמן הסוכות או בזמן כל שהוא בשנה. או שעלינו לפרש שצריך סוכה שתוכל לעשות כן בעיקר הישוב, בסוכות או פעם בשנה. גדר זה מצאנו לקמן כגש כי פליגי בדיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה וכו' ור' עקיבא סבר סוכה דירת עראי בעינן וכיון דיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה כשרה. הרי שבים שאינו עיקר הישוב צריך להיות באופן החשוב בעיקר הישוב. וגם בזה אפשר לומר שצריך סוכה שתוכל לעשות צל בכל מקום מעיקר הישוב או די שיהיה מקום אחד כזה בעיקר הישוב.

עיקר הישוב או שהוא ירושלים שם ראוי להיות בחג הסוכות, או שהוא ארץ ישראל, שם ראוי לעם ישראל להיות, או שהוא משתנה עם נדודי עם ישראל. לצד האחרון נתת את דבריך לשיעורים. וגם, אם הצורך הוא שיעשה צל בכל מקום מהעיקר יתכן בו מצב שהלימוד לא יפסול כל סוכה, אם יהיו יהודים רבים באזור קו במשוה, ויעקר הלימוד. אינו אלא דוחק.

עוד יש לדון אם השיעור נאמר בסוכה ז' על ז' או בשיעור ד' אמות על ד' אמות שהיא הסוכה החשובה.

ג) לפי החשבון גובה השמש שבו סכך בגובה עשרים אמה באורך ד' אמות עושה צל תחתיו הוא כאחד עשר מעלות מפסגת השמים, ובתקופת תמוז השמש נמצאת בצהרים בגובה זה בצפון לבנון. זה יהיה נוח אם נאמר שצריך ראוי לעשות צל תחתיו ביום כל שהוא בשנה ובכל מקום בעיקר הישוב של ארץ ישראל, ושיעור הסוכה הוא ד' אמות.

ד) הטעם שבוחרים מכל צירופי האפשרויות בצירוף של יום כל שהוא בשנה, ומקום כל שהוא, ועיקר ארץ ישראל. י''ל על פי הירושלמי כאן, ר' יוסי אמר לה סתם ר' אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל ור' יהודה יליף לה מפתחו של אולם. ועי' פני יהושע ד''ה מנא הני מילי שתמה מה ענין פתח אולם לדפנות סוכה. ונראה לומר שסברת רבה שעיקר הלימוד מסוכה תהיה לצל, אבל לימוד זה משאיר הרבה אפשרויות, וכדי לפתור אפשרויות שיצרה התורה למדים מאולם אע''פ שאינו דומה כ''כ.

ובמקו''א הארכתי בענין עדיפות ילפותא במקום שהתורה יוצרת בעיה.

ה) אפשר עוד לומר שהשיעור של יצירת הצל הוא שיהיה תחת הסכך שיעור של ו' על ו' טפחים, מקום ישיבת אדם, וזה משמעות הביטוי ''יושב בצל סוכה''. לפי זה בהכרח הסוכה שבה נמדד הצל גדולה יותר. אין הסוכה יכולה להיות בת שבעה טפחים כיון שבגובה השמש של סוכות ואף של אמצע הקיץ הדופן תהיה פחות מעשרה טפחים בארץ ישראל. על כרחנו הסוכה שבה נמדד הצל היא הסוכה החשובה, בת ד' אמות על ד''א. השיעור הנ''ל מתקיים באמצע הקיץ קצת צפונה מירושלים, ובירושלים הדפנות גבוהות יותר לצל זה, ולא דק ולחומרא לא דק.

או נאמר כעין זה ששיעור הצל תחת הסכך צריך להיות ז' טפחים על ז''ט. כשיעור סוכה, וממילא הסוכה שבה מודדים את הצל היא סוכה חשובה, בשיעור דירת קבע, ד' אמות על ד' אמות. שיעור הזןית של השמש מפסגת השמים הוא קצת יותר משמונה מעלות, שיעור זה מתקיים קצת דרומה מחברון בצהרי אמצע הקיץ. בירושלים הדפנות קצת יותר נמוכות לצורך זה, אבל אין לדקדק בכך כיון שהדינים הם ביחידות שלמות. וגם יש לצרף לצל את המקום שבין חמה לצל אף באותו חלק שהוא קצת יותר מואר מאשר מוצל כדי לעשות מידות שלמות. גם צריך לצרף לזה את זאת שהכתוב גם בלא זה דוחק את עצמו ומעמיד עצמו בחלק מן היום בלבד ולא בשאר זמן הסוכות, ואינו אלא סימן לשאר זמן הסוכות, ממילא אין זה דוחק אם נדחוק יותר והזמן לא יהיה אלא סימן בעלמא מימי אמצע הקיץ לכל ימי הסוכות. עוד יש לדון מצד השינוי בנטית כדור הארץ כלפי השמש.

הטעם שבוחרים באמצע הקיץ ולא בחג הסוכות הוא משום שבסוכות הגובה של השמש בצהרים בירושלים סביב שלושים ושתים מעלות וגובה הסוכה כדי לעשות צל כל שהוא בסוכת ז''ט הוא י''א טפחים ומעט ודוחק לצמצם כן את שיעורי הסוכה, כדי לעשות צל אמה בסוכת ד' אמות הגובה הוא פחות מחמש אמות וכדי לעשות צל ז' טפחים הגובה ארבע וחצי אמות ועוד, וכל אלו הם שיעורים שלא מצאנו כמותם, ועדיף לא לחדש גדרים. ועוד, דבתקופת סוכות יש הבדלים חשובים בין שנה לשנה והדברים ניתנים לשיעורים.